Menu
רופא ילדים מלווה את הילד והוריו מהרגע בו הוא נולד ועד הגיעו לבגרות.
רפואת ילדים הינה ענף התמחות ייחודי בעולם הרפואה, המתמקד בטיפול באוכלוסיית תינוקות, ילדים ומתבגרים, באופן מותאם לכל שכבת גיל.
בביקורים הראשונים מתייחסים להתפתחות ולגדילה, להרגלי השינה ולתזונה.
מומלץ להתייעץ לגבי חיסוני השגרה והחיסונים שמחוץ לסל הבריאות.
מעבר למענה של הרופא כאשר הילד חולה חשוב להיות במעקב כדי להעריך את קצב הגדילה, את ההתפתחות השפתית, התקשורתית והמוטורית.
כדאי לקבל הדרכה לגבי אורך חיים בריא, הגבלת זמן מסף ופעילות גופנית.
חשוב להקפיד על שינה מספקת ואיכותית והקניית הרגלי שינה טובים.
נושאים נפוצים במרפאת רופא הילדים: קשיי האכלה/ בררנות, גמילה מחיתולים, הרטבת לילה, פחדים, השמנת יתר, הפרעת אכילה, הפרעת קשב וריכוז, לקויות למידה, טיקים ועוד..
כל ילד חווה שינויים גופניים בקצב משלו. אם אתם מודאגים מקצב ההתפתחות של ילדכם או מאופי השינוי, דברו עם רופא הילדים או איש מקצוע אחר.
שינויים גופניים במהלך גיל ההתבגרות
אצל בנות ניתן להתחיל לראות שינויים גופניים בסביבות גיל 10 או 11, אך הם עשויים להתחיל כבר בגיל שמונה או רק בגיל 13. השינויים הגופניים בהתבגרות המינית כוללים:
אצל בנים ניתן להתחיל לראות שינויים גופניים בסביבות גיל 11 או 12, אך הם עשויים להתחיל כבר בגיל תשע או רק בגיל 14. השינויים הגופניים בהתבגרות המינית כוללים:
השינויים הגופניים מתרחשים אצל כל אחד בטווח זמנים רחב. עם זאת, אם אתם חוששים לגבי התפתחותו של ילדכם, דברו עם רופא הילדים.
השינה חיונית להתפתחות הבריאה ולגדילה של תינוקות וילדים.
בשבועות הראשונים השינה מפוזרת ולאחר מספר חודשים שנת הלילה מתארכת ושנת היום פוחתת.
מגיל שישה חודשים מרבית התינוקות יוכלו לישון לילה רצוף ובנוסף שינה קצרה במהלך היום, מגיל זה הם אינם זקוקים לארוחות במהלך הלילה..
חשוב לדעת שקיימים הבדלים משמעותיים במשך השינה ובדפוסי השינה בין ילדים שונים.ישנם תינוקות שיסתפקו בפחות שעות שינה ויש כאלו שזקוקים ליותר.
גיל | סך הכול שעות שינה | שעות שינה ביום | שעות שינה בלילה |
1 חודש | 16-17 שעות | 7-8 שעות | 8.5-9 שעות |
3 חודשים | 15 שעות | 5 שעות | 10 שעות |
6 חודשים | 14.5 שעות | 3-4 שעות | 10.5-11 שעות |
9 חודשים | 14 שעות | 2.5-3 שעות | 11-11.5 שעות |
12 חודשים | 13.5-14 שעות | 2-3 שעות | 11 שעות |
18 חודשים | 13.5 שעות | 2 שעות | 11.5 שעות |
שנתיים | 13 שעות | 1.5 שעות | 11.5 שעות |
גיל | מספר שעות שינה ביום | מספר שעות שינה בלילה |
שנתיים | 1.5 שעות | 11.5 שעות |
3 שנים | 1 שעה | 11 שעות |
4 שנים |
| 11.5 שעות |
5-6 שנים |
| 11 שעות |
7-8 שנים |
| 10.5 שעות |
9-10 שנים |
| 10 שעות |
11-12 שנים |
| 9.5 שעות |
שינה מספקת ואיכותית חשובה ליכולת הלמידה, הריכוז, ההתפתחות וההתאוששות.חסר שינה יכול להביא לשינויים במצב הרוח ולהשפעה על הגדילה, התפתחות, השמנת יתר.
חשוב להבדיל בין סיבות רפואיות שגורמות לבעיות שינה ובין בעיות שינה הנובעות מהרגלים לקויים או עניין התנהגותי. אם ההורים אינם מוצאים הסבר לבעיית השינה של ילדם ולא מצליחים לפתור אותה בכוחות עצמם יש לפנות לרופא המטפל בבעיות שינה.
בשנים הראשונות לחיים יכולים להופיע ביעותי לילה המאופיינים בבכי או צעקה מתוך שינה, הילד יכול להראות מפוחד אך בבוקר לא יזכור את האירוע בניגוד לחלומות או סיוטים.
התופעה נפוצה וחולפת מעצמה עם הזמן.
הרטבת לילה – רבים מהילדים גמולים לחלוטין ביום, אך ממשיכים להרטיב בלילה. %20 מהילדים בגיל חמש ו-%10 מהילדים בגיל שש עדיין מרטיבים בלילה.
הרטבת לילה בגיל הילדות לרוב נגרמת מיכולת קיבול נמוכה של השלפוחית ומשינה עמוקה והיא בעלת רכיב גנטי חזק.
ילדים עם הרטבת לילה יכולים לסבול מדימוי עצמי נמוך. לרוב, התופעה חולפת מעצמה אך מעל גיל 5 מומלץ לטפל בהרטבה.
במהלך פגישת היעוץ עם הרופא יעלו האפשרויות הטיפוליות המוכחות כיעילות: פעמונית או טיפול במינרין.
כדאי לנסות התרוקנות כפולה והימנעות משתייה מרובה לפני השינה.
הדעות חלוקות לגבי הצורך להעיר משינה להשתנה בלילה, מכיוון שההרטבה נובעת משינה עמוקה בשילוב עם חוסר רגישות מספקת של הקולטנים שאמורים לדווח על הצורך. לכן הערה אינה מסייעת לתהליך הגמילה.
חשוב לא לכעוס או להתאכזב כשיש הרטבה. יש לשבח את הילד על הצלחות ולעזור לו להתנקות בעת פספוסים ולעודד שבפעם הבאה הוא יצליח.
בריחת צואה מתרחשת כאשר הילד לא יכול לשלוט ביציאת הצואה.
הסיבה העיקרית לבריחת צואה אצל ילדים היא עצירות כרונית. לאחר תקופה של עצירות הילד מאבד את תחושת הצורך והדחף ללכת לשירותים. בשל כך צואה נוזלית חומקת מסביב לצואה הקשה ללא תחושה של הילד להמצאות הצואה החדשה..
יש להתייחס בבדיקה גם לקשיים רגשיים או הפרעות נוירולוגיות.
ההורים יבחינו בלכלוך צואה על התחתונים ואף בבריחת צואה. במקביל יהיו תסמיני עצירות, כאב בזמן יציאה, הימנעות מעשיית קקי, כאבי בטן.
יש לפנות לרופא אם ילדכם סובל מעצירות מתמשכת או מבריחת צואה.
הטיפול תלוי בגורם לבעיה. אם הגורם העיקרי הוא עצירות, נמליץ על תוכנית טיפול המתבססת על תרופות מרככות צואה ותכנית התנהגותית לביסוס הרגלי יציאות טובים.
אם בריחת הצואה קשורה לבעיות התנהגות, ייתכן שילדכם יופנה לטיפול פסיכולוגי מתאים. ללא קשר לאופן הטיפול, הטיפול עשוי להיות ממושך ולכלול עליות וירידות, אך בסופו של דבר אצל מרבית הילדים הבעיה תחלוף.
חשוב לעודד את הילדים ולא לכעוס עליהם או לבקר אותם. עונשים, ביקורת או הקנטות עלולים רק להחמיר את המצב ולהגביר את המתח והחרדה.